<h1>פסקי שכל טוב הלכ' איסור והיתר סימן ב'</h1>
<h2>דף צב:</h2>
[גיד הנשה] אסור בבהמה וחיה, ולא (אסר) [אסור] מדאורייתא אלא מדרבנן, דאמר רב אשי לשמעיה וכו'. ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף עגולה כבהמה וחיה. אבל אם יש לה כף ירך עגולה [ובהמה שאין לה כף ירך עגולה] מצאנו בתיקו, וכל תיקו דאיסורא לחומרא. ואסור בתרוייהו משום דאמר רחמנא בסתם [בראשית ל"ב] אשר על כף הירך, לא שנא בהמה חיה לא שנא עוף אלא דאית לה כף עגולה.
<h2>דף צג.</h2>
ועשרים וארבעה מקומות שאוסרין גידיהן וקרמיותיהן. שנים עשר משום דם, ושנים עשר משום חלב. ואלו הן, קרום של מוח, ושני [מזרקי] צואר, ושני חוטין שאחורי האזנים. ועוד מוסיפין עליהן חוטין שכל חיות תלוי' בם, ושבשזרה, ושבחזה, ושבכבד, ושבידים ושברגלים בתוך אצבעותיהן. ואלו הן של חלב, חמשה חוטין בכסלים, הן וענפיהן. ושני חוטין שבכליות, ושני קרמים שבכסלים, וקרמי הטחול, ושני קרמי הכליות. וחלב חיה מותר לפי שאינו קרב ע"ג מזבח. וחלב השליל כמו כן מותר כדכתיב [ויקרא ז'] כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו, אימתי קרוי שור וכבש לאחר לידתו, שנאמר [שם כ"ב] שור או כשב או עז כי יולד, משיולד קרוי שור וכשב ועז, ולא כשהוא במעי אמו. אבל גיד הנשה [נוהג בו, משום דסתם אמר רחמנא [בראשית ל"ב] אשר על כף הירך].
